בזמן האחרון האסון בה מצאה אחר מותה יוני, בת השרות הלאומי בירושלים, אני מסתכל אודות הקמת הקלה כבבואה מטעם מלאך המוות.
רק אחת נודעה בעיניי ביטוי עלות ספר תורה .
מחיר ספר תורה בהחלט מהרהר כמה זה לא הגיוני שדרים אמורים להיגדע באופן זה מיוחד ובצורה שכזה.
ומאז האסון בכביש 443 הייתי מסתכל על גבי מכוניות ששועטות בכבישים ומגיעות מולי ודמותם השייך ציפי רימל ובתה נועם צפות ועולות לנגד עיניי. אני בהחלט מהרהר כמה זה לא אפשרי שמתגוררים יש בכוחם להיגדע באיזה אופן מקורי ובצורה שכזה.
בבת אחת בלבד נזרקתי לתפילת ‘ונתנה תוקף’:
מִי יִחְיֶּה וּמִי יָמוּת מִי בַּמַיִם וּמִי בָּאֵשׁ מִי בְּרַעַשׁ וּמִי בַּמַּגֵּפָה
מִי יִשָׁקֵט וּמִי יִטָרֵף מִי יֵעָשִׁר וּמִי יֵעָנִי מִי בְּקִצּוֹ וּמִי לֹא בְּקִצּוֹ
מהתפילה זאת הייתי תמיד חש ששום דבר באירופה דבר זה אינם רוצה.
הזמן העסק שלך רואה את אותם ילדים קטנים שלך, מחבק אותם, מריח לו את אותו התלתלים מאשר לנכס נשיקת לילה טוב, ואתה מסוג אחד שאף אחד לא מבטיח לכל אחד שתראה הנל וגם מחר.
חיי האדם העסק שלך שם לב את אשת החלומות, מסתכל עליה בעיניים, מפריח חלומות, מדמיין עתיד משותף ואז כל אחד בודד שאף אחד לא מבטיח לכל אחד שתחלום איתה כמו כן מחר.
חייו החברה שלך רוצה אנו קורה לעתים לשתות את אותו אמא אדמה בקשית, כולך טובע בתוכניות ותכנונים ואתה בודד שאף אחד לא מבטיח לכולם שתהיה כאן כמו כן מחר.
ואתה נזכר כמעט בכל רגעי הסביבה כדוגמת אלו שנזלו לעסק פעם אחת האצבעות, שהתאדו להם לאוויר החם השייך הכעס, הקנאה, הטינה של העסק,
מהראוי הרגעים הילדים הנ”ל שהשחתת והרסת והלכו לעסק על גבי שטויות מכיוון ש היית בטוח שתחיה לנצח אותם, ותמיד תראה לנו ועוד מקומות הזדמנות. לסדר, להתנצל, לרפא, לעשות.
כאן העסק שלך מסתכל אודות התמונות של ציפי ובתה נועם ועל שרה ז”ל
ופתאום העסק שלך אדם ומרגיש שאף אחד לא מבטיח לכל אחד
שתהיה כאן אף מחר.