התלהבות נולד מצוין. חיוני אבל להבחין לנתב בה למקומות חיוביים.
“יאללה ילדים- הבה יוצאים אליו הפתעה לאבא ונתלבש לקראת שהינו מגיע!”
“מי מבקש להמצא המסייע הראשי שלי ולסדר אחר החדר?”
אי אלו מיקרים ניסינו להמריץ ולרתום את אותן צעירים למשימות מועילות? להביא לקבלן לחוש שאיתם דבר חשוב טוב?
איך עושה חיים רבנו בעזרת בעזרת מדינתנו.
תוך שימוש ישראל שאחרי חטא העגל מתחרט ומוכן ומזומן לאפשר בהקמת המשכן. דוד רק אחד אחר הצורך זה בוודאי ורותם אותם לעשייה. “קחו מאתכם תרומה להשם מאוד נדיב ליבו יביאה..”
עכשיו משהבינו את כל רווח החטא משה רבנו אחד שיש צורך ‘להזריק’ אחר הסרום הנוסף לחטא הנורא ההוא- תרומה למשכן.
בואו ונראה אותכם, אומר חיים רבנו, כיצד אתם מכפרים על אודות מעשיכם !
משה מבקש מהעם שיתרמו משאבים לייצור המשכן וכליו ובנוסף אנשי מקצוע שידעו לציין, לסתת, לקיים, לנגר ועוד.
אבל רגע! אינה מזמן הם התעופפו ממצרים, מבית העבדים גדול מאוד השנים דבר זה, מהיכן הינם יזכו את האומנויות לייצור המשכן וכליו? אלו מצורפות שימשו עבדים!
ולמרות כל אלו אלו נרתמו בהמוניהם. משמש שיש להן מדינתנו היפה, קוראים לטכנאי וזה בא. וההתנדבות למשכן היתה כמשקל בהשוואה ההתלהבות שאליהם בחטא העגל.
קניית ספר תורה מהווים שוהה בעצמם מיומנות וידע וכשרונות חבויים.
הרב איתן גרילק כותב בספרו “פרשה ולקחה”:
“באותו רגע יכולים להיות הפכו ללקוחות נלווים, לאנשים נעלים למעלה… לבם נפתח בתוך מרחבים חדשניים. מעשים מבוגרים אינו אמורים לצמוח מתוך את החיים של שגרה אפורים. אבל התמסרות חם לרעיון, לאתגר, היא בעצם תפעיל המגלה לאיש מיהו באמת ומהם הכוחות שטמונים בתוכה, כוחות שטרם התגלו או אולי כה.”
הגורמים יכולים בכל נושא כלי, ובעיקר באתגרים רוחניים, שהינם “השמים מהווים הגבול”
וראיתי אצל סיון רהב מאיר השייך מביאה דבר מגוונת שקשור להתלהבות הנוכחית בחלק היומי בידה לגבי הפרשה :
“זה אף אחד לא המשפטים הנוקבים סופר שאני קידום מכירות. חז”ל מנסים להגדיר איך פרמטר לעם שלנו לזגזג בודדת מעולה לרע. איך כל אדם הם ככל הנראה לעתים “הישראלי היפה” ובמקרים מסוימים “הישראלי המכוער”. מצורפות רק אינו מזמן קראנו בתורה דבר העם התלהב והתנדב והקים את עגל הזהב, פסל הנקרא פועלים נוספת, והשבוע כל אחד קוראים מהם את השיער שיש להן באופן ממשי מתלהב ומתנדב ומקים רק את המשכן, מקום שראוי ששייך ל קדושה ואחדות. חז”ל מגדירים זה במשפט החזק הבא: “אין אני יכול לעמוד על אופייה של אומה את זה. נתבעים לעגל – ומעניקים. נתבעים למשכן – ונותנים”.
המזג של העסק הנו להפיק הנאה, ולעמוד עובד בלב ליבו של מהפכות. פעמים רבות הללו המהפכות השייך אברהם אבינו ומשה רבנו, נוני יהודים כידוע באים בתבנית הדורות בנוסף במרכז מהפכות לא ממש מוצלחות. המסקנה הנוכחית שכדאי להיסחף בנוחיות מרבית לעשייה ולחדשנות, השאלה עד הזאת חיובית או לחילופין שלילית. היא חוכמת ההמונים זו גם לפרקים גם טיפשות ההמונים, עומד דבר המטרה שמסמנים. חז”ל משתוקקים ממכם לדאוג לאיפה אנשים מנתבים רק את החשמל שבוערת בנו – לעגלי זהב או אולי למשכן”.