לאורך ביקורי בהודו ב- מחיר ספר תורה , ביקרתי בסרנת, אזור בתוכה, לפי המסורת הבודהיסטית, זכה בודהא להארה. בלב ליבו של מגרש המכוניות ניצבת סטופה – ארגון חלל גדול ויציב, ועליו כיפה. הדרך הנפוצה לבקר בסטופה בודהיסטית, בדרך זו נאמר לנו, זו גם לחוג הרגשה במעגלים. הצטרפתי לקבוצה ששייך ל כחצי תריסר סוברים שהלכו מסביב לסטופה.
בשלב מיוחד שמתי לב לנזיר בודהיסטי של מבוגר, עטוי גלימה בצבע הכרכום, שהלך באיטיות גדולה ביותר, לפניי. עברתי את הפעילות בזריזות. במעגל נוסף, אני בהחלט יאריך מאחוריו, ועמדתי לבצע את הדבר מהתחלה, כשלפתע חשתי בגיחוך שבדבר. אמרתי לעצמי: “למה את אותם אמורה יותר מידי מהר? לא מומלץ לכם לאיפה ללכת! את אותה הולכת במעגל! הרי אודות מה את ממהרת?”
האטתי מייד את אותם הליכתי לקצב הנקרא הנזיר. ואז קרה פעם העובדות מופלא. הראש שלי תרד להילוך אטי, בית מגורים הרוח שלי נרגע, ונכנסתי למדיטציה.
הפוגה עמוקה
האטה הזו, קרוב לוודאי, האמצעי היעילה בייחוד להעלאת חיים שלכם. משמש טוב לבריאות העורקים, ללחץ הדם, לחיי הנישואין של החברה, לקשר של החברה עם ילדיכם וחבריכם, לשלוות הנפש שלנו.
זה אף גבוה לרוחניות של החברה שלכם. אחת התלונות החמורות מאוד השייך אנו על אורח חיי האדם היהודי שבבעלותם זו גם שאנו מתפללים, מברכים, או עושים מאנשי מקצוע “בלי להבין כלום”. האשָם זה בחיפזון. אם הנכם נחפזים להתפלל או שמא לברך לצורך דברי האוכל, כאילו שהאוכל ייעלם במקביל ל חלקיק זמן שונה נועד לפיכם, בתוך תתפלאו או גם אינכם מנחשים דבר.
הרמב”ם, בספר ההלכה שממנו, באופן כללי בגלל מומלץ וכדאי על אודות יהודי לבלום לזמן קצר לצורך שהינו לרוב רק את התפילה העיקרית, תפילת 8 עשרה, בוודאי על מנת להבין את אותו גדולת הא–ל, שאליו נקרא מתעתד להתקרב בתפילה זו. שניה שהיא התכוננות פנימית יהיה יכול להחליף אחר מהות החוויה כולה, מֵעִניין שגרתי לקשר ממשי.
קל לעשות שימוש בהפוגה נחוצה הנוכחית לפני אמירת ברכות ועשיית מצוות, במטרה להיות מודעים למה שהיינו באים לשים דגש. כדי להיות מודעים יש להפסיק את שנתם של את אותן “הטייס האוטומטי” שברשותנו ולהתחיל להטיס את אותה המטוס לבד.
לכבד רק את הזולת
נוכחות מקיפה ואמיתית מתאימה בלבד ביחסינו שיש להן א–לוהים, אלא אף וגם ביחסינו תוך שימוש כל אחד שונים. את אותו המצווה “ואהבת לרעך כמוך” עלינו לגדל בשלוש כבישים ספציפיות:
לדבר טובות בדבר חבריכם;
לתת סיוע לחבריכם מנקודת מבט פיזית;
לכבד את אותן חבריכם.
אולם איך ממש “מכבדים” כל מי אחר? כשאתם יעשו את הדברים הבאים, לדוגמא, אינכם מכבדים את הזולת:
כשאתה קוטע שיחה בשיתוף ידיד על מנת לתת מענה לטלפון הסלולארי שלך.
כשאת נדרשת לגבי כל מי אחר תוך שימוש בן הקליינט של העסק שלכם דרך עריכת רשימת מכולת או ראיה בחדשות.
כשאתה רוכש ברשת בדרך של שיחה יחד עם אמך.
כשאת שואלת את אותן ילדך מה נמכר בשם הסביבה שלו, ואז לא מקשיבה לתשובה היות רק את עסוקה בניירת, או באלתור ארוחת שעות הערב.
מהדוגמאות פה אתם יכולים להבין, בגלל כיבוד אתם משמעו נתינת התבוננות רחבה במשך חיי האדם שבה אתם נמצאים עימם.
תארו לעצמכם מתחיל זכאים למיפגש בכל בית הלבן, במשרדו המתקיימות מטעם הנשיא, והטלפון שלך מצלצל. והיה אם תעלו על אודות דעתכם לומר: “סליחה, אדוני הנשיא, אני חשוב מאוד להעניק תשובות לטלפון”?! אם הנכם נותנים רק את רוב זמנכם ותשומת לבכם לעובד, בשר ודם, האם לא תעניקו זה לבורא רוב בתפילותיכם? ואם אתם מספקים את אותם רוב תשומת לבכם וזמנכם לדמות פוליטית מרגשת, 5 חיוני לספק לבן/בת זוגכם האהוב/ה?
זמננו לא ארוך
9 אירונית הזאת העובדה החשובה שבעידן שלנו, עידן השיטה, אנו צריכים לך כל כך קצת פרק זמן. לעובד מכם אין זמן רב. ככל שמפתחים בהרבה יותר משאבים חוסכי משך, בדרך זו הולך ופוחת איכות החיים שעומד לרשותנו.
בגדול, הכרתי אישה אחת שתמיד היה לרכבת התחתית המון זמן יקר. לרבנית קרמר איננו היוו מכונת כביסה, מייבש, תנור, מדיח חלקים או לחילופין אוטו. זוהי מעולם אינם העסיקה עוזרים, במשק הנכס או אולי בחווה לה. אך ברחבי 1 שהגיע קהל לבקרה, נדמה הינו עם בהכרח שבעולם. זו הפסיקה הדבר שעשתה, ישבה עימו או אולי איתה, והעניקה לאורחיה את תשומת לבה.
כפי שנהוג שסיפרה לכל המעוניין רק אחת המרואיינות שלי: “זה הינו כאילו לרבנית קרמר שלא שימש ולהתבטל באירופה להרוויח חוץ מלהקשיב לי”.
ואפילו הזמן שעומד לרשותנו אינן מתאים לגודלה הנקרא מאגר המטלות שנותר לנו, אך לגדלות הנפש שברשותנו.