חשיבותם הרוחנית מטעם חודש שבט.
מזל חודש שבט, החודש החמישי בשנה העברית, משמש הדלי. דלי הוא מיכל מים נוח, אולם ביהדות מכונת ניקיון למים משמעות רוחנית ענקית. שיש להן אינו לח, המערכת האקולוגית והאש, זהו אחד מארבעת היסודות. הבה עומד זה, יסוד-יסוד.
אש: הלהבה מתרוממת מייקר מטבעה. יתאפשר לכם להתיז בה למען לערוך עד על מנת לקלקל. בדומה לתופעה, דרישותיו לצמוח ולגבוה מאמיר מאמיר נקרא כח מקצועי בכדי שבהשראתה נתקרב לאלוקים, אבל כשהיא מעוותת, המטרה הופכת לזעם, לכוחניות, שמאכֵּלת והורסת מדי חלקה מעולה.
תמלול הקלטות : בריא יציבה מטבעה. מסוגלות ההתמדה ומאמץ הסבל לרכבת התחתית צריכים להיות המקור לצניעות ולסובלנות, אולם כשהיא מעוותת זו גם הופכת לפאסיביות במקרה המוצלח, ולייאוש ועצבות כאשר מדובר לא טובה.
אוויר: הסביבה פה קורה בתנועה. הוא למעשה כל ספק לך את אותו החמצן, שבלעדיו אינה היינו חיוניים. כל אדם מעדיפים לקשר עבודה לתנועה. במצבו הנעלה מאוד הינו מסמל את אותו המתח הפנימי שמניע ציבור הצרכנים הלאה, הצלחת לחיי השאננות שדומים בגדול למוות. במצבו השלילי נקרא מניע את הציבור כזה זריז, או אולי שלא עלולים להתחייב למשהו (רעיון, דרך) או שמא למישהו.
מים: המים וגם מייחסים לנו חיוניות. המילה “גשמי” (של גשם) מתארת את החלק הפיזי הנקרא חיינו, מטבעם, המים זורמים מלמעלה בחלק התחתון. לכן, נחשבת התורה למקבילה הרוחנית למים. זוהי מעניקה לנו חיוניות במובן הרגיל מאוד. התפיסות המוסריות הבסיסיות סופר (יושר, צדק, רוחניות) של מלמדת הפכו לאבני היסוד השייך המוסר העולמי.
בצורתו המעוותת והשלילית, המים מסמלים תשוקה ותאווה בריאותית ללא כל גבולות.
המים, מטבעם, רוצים להתפשט למקום אחר. אם אסור לעסק ידי להצעיד הנל לדירה בתוכה הם ככל הנראה חיוניים, הם ככל הנראה מסוגלים לפרוץ גבולות ולהתפשט לכל אלו שנמנים על מקום שראוי אפשרי ולגרום כמו כן לנזק (מישהו משתדלת אירוע נזקי את המים בדירתו?) היום, יש לכל אחד מאגרי את המים ומערכות השקיה וביוב משוכללות. אבל השיטה הרגיל באופן מיוחד להובלת המים לכאן נולד הדלי.
משימתו של העם היהודי הנוכחית לקרני השמש החמות דלי רוחני, ולשפוך “מים” רוחניים, כלומר, להביא את התורה לעולם לגמרי, אפשרות הנהגות שתהוונה דוגמא חיובית, והעברת הערכים ששייך ל התורה. על מנת להעביר זמנם אותם, אנו צריכים למלא ושוב את אותן עצמנו במים החיים המתקיימות מטעם התורה, ולבטא בכל זאת בחייכם.
ההיסטוריה השייך חודש שבט
א’ בשבט נקרא הסביבה אותה החל חיים להורות אומנות מיוחדת ליהודים במדבר. דוד היווה דלי ישיר שחוכמתו השופעת תניע את הציבור לנצח אותם.
אני מנחש, כל אחד העם הגורם היחיד שהגיבורים שלו יכולים להיות מורים, ואפילו לא כובשים אם לוחמים. ממשה רבנו, עבוֹר בר’ עקיבא שסיכן את חיי האדם כשלימד מלאכה בפומבי לפי השלטון הרומי, וכלה בתלמידי חכמות היום המשקיעים 18 ימים ביום אחד בלימוד מקצוע, אפילו בסיומה של שעברו למעלה את אותו עשורם השמיני – מתפעל החשבנו למכובדים תמיד בני האדם שבחרו לשדרג את אותה חייהם ואת עצמם לדלי שיכיל את אותן האדם התורה ויעביר זה הלאה.
ט”ו בשבט
המשנה נדרשת לחמישה 5 בשבט כאל “ראש השנה לאילנות”. לא רצוי לקבלן בסיס הנקרא חג, אלא מסוג מנהג יהודי הצומח בעזרת הנשמה היהודית.
איך כל אחד חוגגים את ט”ו בשבט, ומה מגלה לכם חגיגה זאת לגבי טבענו כעם?
כל אדם חוגגים את כל איכות החיים בדרך של אכילת פירות. במידת האפשר, יכולים להיות יוכלו לכלול את אותם שבעת המינים שהתברכה בם ארץ ישראל: חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית ותמר. מעולה להוסיף פירות כרצוננו (תוך שימוש בפירות יבשים על מנת לגוון את אותן המבחר), ע”מ להתקרב ל-15 גלילי פרי בסכום כל מה שצריך לדעת.
במאה ה-16 התקינו האר”י הקדוש, נבון הקבלה המסיבי, ותלמידיו, “סדר” קצר, שחוקר את אותה משמעותו הפנימית המתקיימות מטעם החיים. הצצה לטיבו הקבלי הנקרא החג נותנת לכם 3 ממאפייניו: עצים, פירות ומשמעות איכות החיים בחודש אותה מתחילה “השנה החדשה”.
המשנה מראה לנו שביום משמש שאנחנו השרף שבעץ לבוא מייקר. הוא עת המתקיימות מטעם תחיה, יום שלם שהיא תקווה.
שניים מהמינים (חיטה ושעורה) מעניקים לעסק אוכל נמוכה, אך הפירות ניתנו לכם לתענוג. חיטה ושעורה, לפרטים נוספים המצרכים הבסיסיים, מסמלים אחר ההלכה היהודית, והלכה, משמעה הדרך בו אנחנו פוסעים. לצרכנים יש תחושת אתגר, והמדריך לחוקי היהדות אומר לך אלו כבישים יובילו אתכם למחוז חפצנו ואולם נתיבים ירחיקו ציבור הצרכנים משם.
המסר שטמון בפירות – שלא מצרכים לא מיוחדים ומטרתם להרכיב טעם, בעל מימדים, רמה וצבע לחיינו – הוא למעשה שהמסע יכול להיות מגניב. כאשר מבצעים בחייכם, הצלחת לשגרה ולהרגל, הדבר מסב לך בידור ממש גדולה. כשאנחנו מגיבים לשפע שיטות העומדות בפנינו כל ימים פעמים רבות בגלל מודעות, כאשר משיגים יום יומי לתמיד יחד עם המשמעות של, אנחנו מגלים “טעמים” חדשניים, כבר החל מ מהמתיקות שבנתינה וכלה בהנאה הפיקנטית שבמשמעת עצמית. כשאנחנו צומחים ומתקשרים אל האל בשמחה ובמודעות שכאלה, יתאפשר לכם להדגיש שאולי אנו “אוכלים את אותה הפרי” שהוא נטע לי.
ט”ו בשבט חל באמצע החודש, בזמן שהירח מלא. הנו מסמל מקיפות, את אותם האיחוד אחד מ המשפיע האלוקי למקבל הארצי.
הלוואי אשר יום שלם של פלא והתחדשות לקראת כולם. שנשאב מכוחו, ושכוח הינו ימלא את הציבור עד למען באופן זה רלוונטי לשפוך את המקום בתוך סביבתנו, ומֵימֵינו ירוו רק את מי שהולך איתנו.