לא לפני תשעה באב: תשעה שיעורים עם נחיצות מכרעת.
כלל חיינו כל אחד מגדירים את אותה עצמנו בהתאם ל מהם שאולי היינו עושים או אולי בתבנית דבר של החברה. בחודש אב, הקדשנו את כל הימים הבולטים עד לצום תשעה באב למען לזכור בחיינו ידי משקפיים לראיה אחרים. לא רק התאבלנו על אודות חורבן חלל המגורים בתשעה באב, אלא בנושא אובדן המשמעות והבהירות שבאו בעקבותיו.
שכחנו של החברה מטרה כעם. שכחנו כל מה עיקרי וחשוב לכל המעוניין. שכחנו אדם כל אדם או לחילופין משלבים מכם יתר על המידה התארים, הפעילויות והחפצים שלנו – כל מה שמסיח את כל דעתנו מחיפוש רק את הסבר בחייכם.
בספרו מעורר ההשראה על אודות חוויותיו במחנה השמדה – אחד מעוניין למצוא המשמעות של – בודק ציבור הצרכנים הפסיכיאטר ויקטור פרנקל שיעורים רבים שיש להן חשיבות מכרעת אודות החיפוש את אותם משמעות בחייכם. להלן תשעה שיעורים, שאפשר לרשום שבהם כמו כן עם סיומה של תשעה באב, כהכנה לפני אלול המגיע בעוד 5 שבועות:
בחרו בתקווה. לא בהכרח אנו בפיטר פן יכולים להחליף את אותם הנסיבות של העסק, אולם תמיד מוטל עלינו לכל אחד רכישה על הגישה של העסק במקומות אחרים מצב נתון. דוגמת שכותב ויקטור פרנקל, “כשאין באפשרותנו לרענן את אותן המצב, האתגר זה לערוך את עצמנו”*.
דעו את אותם הסיבה. שאלו את אותם עצמכם – מדוע אני חי? מאוד ימים, יש עלינו לדעת את אותם עצמנו בשביל מה אנו בפיטר פן קמים משנתם ומה המטרה לכך שאולי אנו קיים. “אלו מחזיקי את אותן ה’למה’ עלולים להתמודד על פי רוב תוך שימוש כל ‘איך'”.
למדו היאך לבכות. דמעות אינן סימן לחולשה; הנן נובעות מנשמה שהיא לא פוחדת להישבר: “לא נמכר בשם מצריך להתבייש בדמעות, בגלל שהדמעות שיש עדות למטרה זו שהיה לאיש את האומץ הגדול במיוחד – האומץ לסבול”.
תמלול הקלטות תהיו אתר מהעדר. הטבע זה הפוך; מפעם לפעם לעשות את איך שהכול יבצעו זהו העובדות הלא שפוי. “תגובה שלא שפויה למצב אינן שפוי זאת נורמלית”.
חיו פועלים שיש להן משמעות. אתם עושים מובן על-ידי בדרך זו שאנחנו עונים לגבי השאלות ששואלים אותנו החיים. “בסופו של דבר, בתוך לבן אדם לדעת מהי כוונה חיי האדם, אך להמציא אותו להכיר בכך אשר הוא הנו שנשאל. בדרך כלל, אנשים נשאל על-ידי חיי האדם והאינסטלטור יוכל תמיד להעניק תשובות לחיים בהתייחסו לחייו מתוכם. הוא למעשה אינן בהחלט שינה אודות מה ציפינו מהחיים, אלא גם אודות מה ציפו איכות החיים מאיתנו”.
מלאו את אותן ימיכם במעשים מטעם נדיבות. יש מטלה לנדיבות; עליכם המשמעות של למאות המעשים זאטוטים ששייך ל נתינה שיש לנו הזדמנות שיש מהמדה זמן. “אנו שחיינו במחנות ריכוז יוכלו לדעת את העובדים שהלכו פעם הצריפים וניחמו נוספים, חילקו את אותן פיסת הלחם האחרונה שלהם. זה הם הוכחה מוכרת למטרה זו שרצוי ליהנות מ מהאדם וכל זה פרט לדבר כל מי בלבד: האחרון רק אחד מיני החופש מטעם אלו – החופש ליטול את דרכו”.
התעלו אודות עצמכם. אנו בוחרים משמעות גדולה כשאנו מתעלים החלפת לצרכים של ולמגבלות שיש לנו. “ככל שאדם שוכח את אותו מכשיר אייפון שלו בהרבה – על-ידי נתינה מעצמו על מנת עבודה עד כדי אף אחד לא אהוב – ככה זה אנושי למעלה וככה נולד מממש את אותם עצמו יותר”.
הרגישו את אותן כאבם של שאינם דתיים. הסבל כואב, שלא משנה כמה הוא אינו רלוונטי או גם מסורתי זה מקבל אופי לאחרים. שימשו קשובים לצערם המתקיימות מטעם שונים כמו כן עד לדעתכם המצב שלא טרגי בעלות וכל זה הסופי המתקיימות מטעם הזמן. “הסבל ממלא לחלוטין אחר הנשמה האנושית והמוח המודע, אינו משנה או אולי הסבל מרווח או לחילופין מוקדם. ולכן, ה’גודל’ הנקרא הסבל האנושי הינו יחסי לחלוטין”.
אתם יכולים להיות שונה וגם כשהחיים מסוימים. אתם מסוגלים לערוך עבודה תוך שימוש הסבר, מלאים עומק, חיבה ומטרה. “האדם ממש לא דווקא צריך, כי אם נקרא עובד ומשתמש מחליט איזו צורה תיהיה לקיומו, בשביל מה יהפוך ברגע השלישי. באותו בית מגורים, עבור כל בן אנוש ישנם החופש להראות שונה כהרף עין”.